FOREVER TRUSTING WHO WE ARE
(AND NOTHING ELSE MATTERS (METALLICA
לפעמים זה לוקח זמן וצורך בקילומטרז' מסוים של חיים, כולל מספר 'סיבובים' דרמטים, כדי לסגור סופית עם עצמך על האמונות שלך והערכים שחשוב לך לחיות על פיהם ועם זאת להישאר תמיד בהכרה פתוחה וגמישה כדי להתמודד עם הטבע הבסיסי שמתרחש כל הזמן- השינוי.
להגיע למצב שאתה מרגיש בטוח בהחלטות שלך, בבחירות שלך, בהשקפת העולם, בהכרות עם הרבדים הנפשיים בך, בידיעה של תהליכי התפקוד של ההכרה שלך, להרגיש בצורה ברורה מה נכון לך ומה לא, וגם- להרגיש מסופק במקום שאתה נמצא בו... זו כבר ממש שאיפה.
משתדלת לדעת את הדהארמה שלי (הדרך הנכונה לחיים) ולהיצמד אליה כקו אמצע ברור.
אז מה אני כן יודעת על עצמי
אני חוליה בשרשרת מורים שמעבירה הלאה את היוגה. השרשרת אליה אני מחוברת נקראת שיבננדה ואני שיבננדה בייבי.
הדרך הנכונה ביותר בשבילי כיום להעביר את היוגה- יוגה אורבנית- להתעורר בעיר הגדולה.
בעברי עבדתי כקופירייטרית וחשבתי שתפקידי כאן הוא למכור לאנשים אשליות, היום אני מודה על הזכות לקרב אנשים אל האמת. איזו אמת?
שני עקרונות ביוגה מהווים חלק מהשקפת עולמי:
א. הדרכים רבות, האמת אחת. לכבד כל אחד בשביל בו בחר לצעוד.
ב. השמות רבים, אלוהים אחד. מה זה משנה השם? העיקר האמונה.
קודם כל להאמין בעצמך, ביכולת לממש את עצמך באופן הנכון ביותר עבורך. אם אמונה בצבע סגול, בכוח הרצון שלך או בחשיבה חיובית הם האלוהים שלך, לך על זה. הרי האמונה היא זו שמקדמת.
כמה פתוח, ככה אחדותי.
מבחינת האמת, לא משהו סייקי או מסתורי. חוקי יקום בסיסיים שכדאי לאמץ כאבני דרך. קודם כל ואחרי הכל כדי כדי לחיות את המימוש שלנו פה, בריאים, מסופקים ומאושרים.
אלוהים מבחינתי, הוא סוג של מייסד ומנהל של חוקי היקום, אנחנו המימוש החומרי שלו. יש מצב שהוא בשוק ממה שיצא לו, כמה רחוק לקחנו את המשחק הזה שלו.
ברור שלפעמים מתארגנות סביבנו דרמות בצורת קשיים ברמה זו או אחרת כדי להבהיר ולחדד לנו מה חשוב ומה פחות.
או מזוית אחרת: חלק במשחק התקלקל והיצרן (אלוהים/כוחות הטבע/חוקי היקום...) מנסה לכוון אותו שוב ושוב. אין ספק שאחרי כל תיקון אנחנו גדלים מתוך הניסיון ומחכימים מרכישת ידע נוסף (נראה עכשיו שיבוא איזה דתי ויגיד שהוא דתי ואני לא).
היוגה עבורי היא אחת הדרכים לתיקון המשחק. כיוונון ברמה הפיזית, המנטלית והנפשית, כדי לדעת כוחות נוספים שיש בנו לעלייה בריאה ובהירה בדרך לראש ההר.
ואני, אמרנו כבר, חוליה בשרשרת שמאוד רוצה ללוות את המטפסים.
אני מחוברת לאור. מה אור עכשיו? לא משהו שתיכננתי אבל מסתבר שאני טיפוס אופטימי. למעט מקרים של קודים אימהיים, בנושא הגנה על גורים, שמתעוררים פה ושם ומדרדרים את ההכרה והלב למחשבות פחות חיוביות ורגשות פחות נשלטים... הגנה על הגורים. טבועה בנו כחלק ממימוש אימהי.
אז אני יודעת ומרגישה שקיים אור גדול ושאנחנו במעבר דרמטי לתפיסה חדשה של... נראה לי שהיום כבר אפשר להגיד את זה: תודעת אחדות. לגמרי.
ברמה הגלויה יותר, הפייסבוק, מספק צורך קדמוני לחיות כשבט. לעשות אחד לשני "לייק" כדי לחזק, לרומם, לאשר את הקיום של חברך, לשתף עוד אנשים ב'אהבות' של החבר שלך או ב'אהבותיך' שלך. לפעמים אפילו ממש להקדיש רגע לכתיבת תגובה, שזה ממש השיא.
אין כאן ציניות. אפשר בהחלט להבין את ההתמכרות לשייכות.
היוגה מאפשרת את ראיית האחדות מזווית רחבה עוד יותר, תוך חיבור לתכנים של אמת, ידע, קיום, שמחה ואפילו חשמל, פנימיים. כך שאם נוצרים אי אלו חורים ברשת, תהיה לנו קרקע יציבה ולא נשאר תלויים במשהו.
ואם מישהו שואל את עצמו: מה אחדות עכשיו? איך הפילוסופיה הזאת מתחברת ליום יום? הנה דוגמה בסיסית להבנה על פי היוגה:
בהבנת האחדות יש ריפוי לחרדות. לא משאירה את זה מסתורי, אבל אין כאן מקום לכתוב את הידע האינסופי. מי שמסתקרן, בואו נדבר.
לגבי מה שקורה כיום, היוגה מסבירה שמבחינה חיצונית המים רותחים, וכשמים רותחים הטיפות מתיזות לכל עבר. אפשר לראות את זה בכל מקום בעולם וגם בארץ.
רגע לפני השינוי הגדול בתודעה, כל השכבות העמוקות מתנקות, השחיתות שהוסתרה- מתגלה, הפנאטיות הרדומה- התעוררה, כל מי שמונע מהצ'אקרה (מרכז עיצבי ואנרגטי) השלישית שמהותה כוח, חושף את הבנתי המעוותת לגבי כוח ומשאיר אותנו נבוכים... שחיתויות ופשעים קטנים וגדולים של נשיא, שרים, ראשי כל מיני... כל החשיכה מתגלית על ידי האור והסדר עומד לבוא על כנו.
תפיסה חדשה של נאורות, שאיפה לצדק, "ביחד'נס" (... all together now). כאן ובכל העולם, אנשים מתאחדים לאותן מטרות. הזכרנו כבר את המילה אחדות? מחאה של הרבה אנשי ביחד שדורשים שינוי.
סוף עידן אדם לאדם זאב, ברוכה הבאה תודעת אחדות.
יש ויגידו תמימות. בסדר גמור. זאת אחת האמונות שלי, אותה אני חיה.
יש לציין שמספר האנשים מסביב שרואים את זה קורה, הולך וגדל.
תמי אריאלי, חיה תל אביבית (שאגב, נשארת רוב הזמן במערה) מצד שני, אוף כמה מקומות מדהימים יש בכדור הזה. דוגמה אחת: האיים המלדיבים. אין שם כלום ויש שם המון. המון אויר טהור של ממש אמצע הים. צמחייה בשרנית, תפוחה בפרנה, אנרגיית חיים בעוצמה מטורפת, מים שקשה לקלוט את צלילותם... המקומות האלה שאני אומרת לעצמי: יוווו כמה טוב פה, הנשמה משתחררת... ובכל זאת, באופן סופי, מה ש"דופק" אותנו היא העובדה שנולדנו כאן. כאן אני מרגישה הכי נוח, הכי נכון.
היה לי חלום לאורך חיי לגור מחוץ לעיר. הזמן הקלאסי למעברים כאלה הוא עם לידת הילד הראשון. עברנו, שכרנו, שלושה חודשים ראשונים התלהבנו, התרגלנו, התחלתי להיות עצובה. אחרי שנה חזרנו לתל אביב.
הבנתי שממש הכי נוח לי במקום בו נולדתי. אורבנית. מלמדת אנשים שחיים כאן- יוגה אורבנית. שואפת לדייק עבור כל אחד את התכנים הנכונים לו מתוך היוגה.
אני חיה מתוך סקרנות. אין המון רגעים בחיים שאפשר להתנהל מעומק הים. להיות תמיד בעומק הפנימי שלנו, המקרקע, המייצב, השקט, הבטוח, היודע את עצמו.
לרוב אנחנו מתנהלים ביומיום מתוך הקצף של הגלים, מתוך איזו הנעה תזזיתית שמייצרת החברה המודרנית. השינויים קורים כל רגע ולא תמיד אפשר לשלוט בהם.
משתדלת לחיות מתוך גישה של סקרנות לחיים, עם ידיעה שהכל בעצם בסדר. לשמור הכרה גמישה עם ידיעה של שורש יציב. הרצון להיות בשביל אחרים גואה.
ובמקום אחר בשיר, מטאליקה מוסיפים:
OPEN MIND FOR A DIFFERENT VIEW
AND NOTHING ELSE MATTERS
תמי אריאלי